<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן כ'</h1>
<h2>דף כב.</h2>
אלמנה ניזונת מנכסי יורשין כל זמן אלמנותה עד שתטול כתובתה ומשתתבע כתובתה בב"ד אין לה [מזונות] וכן נותנין לה כסות וכלי תשמיש ומדור ויושבת במדור שהיתה יושבת בה בחיי בעלה ומשתמשת בכרים וכסתות בעבדים ובשפחות שנשתמשה בהן בחיי בעלה. והרשב"א ז"ל פסק בחדושיו ממה שאמרו ז"ל ונותנין לה מדור לפי כבודה (י"ל) [יש לדקדק] מהכא דאין משתמשת בכל הבתים עמהן ביחד אלא מיחדים לה מדור אחד לפי כבודה בבית בעלה דאם לא כן מאי קאמר נותנין לה מדור לפי כבודה הא במדור כולו משתמשת והא דתניא משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה לאפוקי שאינן יכולין לדחותה מן המדור ולהשכיר לה אחר והיינו דמייתי ראיה מדכתב לה ואת תהא יתבא בביתי דאלמא דעיקרא דבריתא דאין יכולין לדחותה. (והראיה עוד) [ועוד ראיה] מדקתני משתמשת בכרים וכסתות ובכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה דודאי לאו בכלן קאמר אלא נותנין לה מדור לפי כבודה. ירושלמי דרה בבתים כשם שהיתה דרה ובעלה נתון במדינת הים. ומשתמשת בכלי זהב וכלי כסף כשם שהיתה משתמשת ובעלה נתון במדינת הים, עכ"ל. וכן נמי פסק ה"ר יהונתן הכהן ז"ל בפירושיו שאין מניחין לה אלא מה שיהיה די לה.
<h2>דף כג:</h2>
הערב לאשה בכתובתה כתב הרמב"ם ז"ל שאע"פ שקנו מידו אינו חייב לשלם ואם ערב לכתובת בנו וקנו מידו חייב לשלם שהאב בגלל בנו משעבד עצמו וגומר ומקנה. וקבלן של כתובה חייב לשלם אע"פ שלא קנו מידו. ואי זהו קבלן כל האומר לאשה הנשאי לזה ואני אתן כתובה זו אבל אם אמר אני ערב בכתובה זו אני פורע כתובה זו אני חייב [בה] וכיוצא בזה פטור אלא א"כ היה אביו.
